
לא נקבע תאריך עזיבה, אך ירושה נדונה בעיתונות.
הקדנציה מסתיימת: 2030.
פוטין בן 74.
בדוק לאחרונה ב-24 באוקטובר, 2026.
פוטין כיהן כנשיא של רוסיה מאז 2012, כשהקדנציה האחרונה שלו החלה ב-2024 והסתיימה ב-2030. התיקונים החוקתיים של 2020 הסירו מגבלות קדנציה שהיו דורשות ממנו להשאיר את המשרד, ובמקום זאת איפסו את הספירה שלו והתירו קדנציות רצופות נוספות. שינוי חוקתי זה מאפשר ישירות לפוטין להישאר בשלטון אחרי 2030 אם יבחר להתמודד שוב.
נכון ל-2026, פוטין שומר על השפעה מקסימלית בעניינים רוסיים עם ציון השפעה שנעקב של 100 מתוך 100. ההתמקדות העיקרית של הממשלה שלו נותרה הסכסוך המתמשך עם אוקראינה, המשתקף ב-42 אותות שנעקבו מאותה מדינה בהשוואה ל-61 מרוסיה עצמה. התפתחויות אחרונות מדגישות שלטון פעיל: הנשיא האוקראיני זלנסקי הצביע על נכונות לשיחות מגובות בידי ארצות הברית עם רוסיה, בעוד שפעולות צבאיות רוסיות ממשיכות, כולל הפצצות דרונים על תשתית בקייב במהלך ביקורים דיפלומטיים בעלי פרופיל גבוה. בו בזמן, ערוצי משא ומתן שלום הכוללים את ארצות הברית חוקרים מסגרות שיכלו לכלול רכיבים כלכליים משמעותיים כגון עסקות בתחום אנרגיה בעלות מיליארדים רבים.
המצב הפוליטי של פוטין נותר ללא התנגדות במסגרת המוסדות הרשמיים של רוסיה. הדומיננטיות שלו על פני אותות גיאופוליטיים שעקבו אחריהם, כשגרמניה מייצגת את עוצמת האות השלישית הגבוהה ביותר ב־11 אירועים שעקבו אחריהם, משקפת את תפקידה המרכזי של רוסיה בחישובי הביטחון האירופי. המנגנון החוקתי המאפשר קדנציות עתידיות פירושו שפוטין אינו עומד בפני פקיעה אוטומטית של הכשרותו הפוליטית לאחר 2030, מה שמבחין במצבו מפני מערכות מוגבלות לתקופה בדמוקרטיות אחרות.
בזמן שסיום כהונתו של פוטין ב-2030 קבוע בחוקה, שאלת ההחלפה נותרת משמעותית מבחינה אסטרטגית. המסגרת החוקתית המתוקנת יוצרת מרחב רשמי לפוטין להמשיך מעבר ל-2030, אך תזמון ההחלפה בפועל יהיה תלוי בחישובים הפוליטיים של פוטין עצמו, בגורמי ההיציבות הפנימית ובנסיבות בינלאומיות. לא הוצב בפומבי יורש ברור, והריכוז של סמכות קבלת ההחלטות סביב פוטין פירושו שבחירותיו האישיות בנוגע לפרישה או המשך נותרות קובעות להחלפת המנהיגות של רוסיה.