המסגרת החוקתית והמסלול הפוליטי

מקרון נבחר לראשונה בשנת 2017 ונבחר מחדש בשנת 2022, והפך לנשיא הצרפתי הראשון מזה שני עשורים שמבטיח כהונה שנייה מאז ז'אק שיראק בשנת 2002. בחירתו מחדש אישרה את הגבלת הכהונה לחמש שנים, שאומצה לאחר משאל עם בשנת 2000, שקיצרה את הכהונה הקודמת בת שבע השנים ושיפרה את אחריות הנשיא על ידי יישור קו בין הבחירות לפרלמנט ולנשיאות. הגבלה חוקתית זו מבטיחה נקודת סיום קבועה לזמנו בתפקיד, ובכך היא שונה מתקופות קודמות שבהן נשיאים כמו פרנסואה מיטראן יכלו לכהן שתי כהונות בנות שבע שנים. כהונתו השנייה התאפיינה ברפורמות פנימיות משמעותיות, כולל התאמות פנסיה, ובמאמצים לבסס את השפעתה של צרפת בזירה האירופית והגלובלית.

אתגרים והשפעה גיאופוליטיים

ברמה הגלובלית, מקרון מנווט בנוף גיאופוליטי מורכב, מתמודד עם סכסוכים במזרח אירופה, מתחים סינו-אמריקאיים הולכים וגוברים, וחששות בנוגע לביטחון אנרגטי. ממשלו דגל בעקביות באוטונומיה אסטרטגית אירופית, בחתירה לחיזוק יכולות ההגנה של האיחוד האירופי ולהפחתת התלות בכוחות חיצוניים. ציון ההשפעה הנוכחי של מקרון עומד על 46/100, על פי מדדי מודיעין בזמן אמת, מה שמעיד על יכולת מתונה אך משמעותית לעצב את השיח והמדיניות הבינלאומיים. ציון זה משקף תקופה שבה שאיפתו למנהיגות צרפתית ואירופית עומדת בפני מבחנים מתמשכים הן מחלוקות פוליטיות פנימיות והן משינויים גיאופוליטיים חיצוניים.

קשרים מרכזיים וסדרי עדיפויות אסטרטגיים

היבט קריטי בנשיאותו של מקרון היה התמקדותו ביחסים דו-צדדיים ורב-צדדיים מרכזיים. הקשרים המובילים שלו לפי נפח אותות הם צרפת (82 אותות מעקב), גרמניה (22 אותות מעקב), ונשק גרעיני (11 אותות מעקב), על פי ניטור מודיעיני עדכני. אותות אלה מדגישים את דגש מדיניות הפנים שלו, את הציר הפרנקו-גרמני החיוני בענייני אירופה, ואת ההרתעה הגרעינית העצמאית של צרפת כאבן יסוד במדיניות הביטחון שלה. עם זאת, שותפות אירופית חיונית זו נקלעה לאחרונה למתיחות. אותות עדכניים ממעקב GeoGazet, כולל "Scrapping of Franco-German fighter jet leaves allies at odds on defence future," "Germany, France scrap joint fighter jet program — sources," ו"Germany and France drop joint fighter jet project," מדגישים חילוקי דעות משמעותיים בשיתוף פעולה ביטחוני, במיוחד בנוגע למערכת האוויר הקרבית העתידית (Future Combat Air System). חיכוך זה מצביע על אתגרים בהשגת אינטגרציה אירופית עמוקה יותר ואוטונומיה אסטרטגית, שהם אבן יסוד בחזונו של מקרון. התפתחויות אלו מתרחשות בהקשר גלובלי דינמי, עם סך כולל של 100 אירועים במעקב בגרף GeoGazet, הממחישים את הסביבה הגיאופוליטית המשתנה במהירות.

למה לצפות בהמשך

ככל שעמנואל מקרון מתקרב למחצית השנייה של כהונתו הנשיאותית האחרונה, על המשקיפים לעקוב אחר מספר תחומים מרכזיים. מבית, תשומת הלב תופנה לבחירות לפרלמנט בשנת 2027, אשר יקבעו את הרכב האסיפה הלאומית ועלולות לכפות על מקרון קוהביטציה (שיתוף שלטון) אם האופוזיציה תשיג רוב. בזירה הבינלאומית, מאמציו לחיזוק ההגנה האירופית, ניווט בסכסוכים מתמשכים, וטיפול בשינויי אקלים ימשיכו להגדיר את מורשתו. התפתחות היחסים הצרפתיים-גרמניים, במיוחד בנוגע לפרויקטים תעשייתיים אסטרטגיים, תהיה גם אינדיקטור קריטי ללכידות אירופית ולהשפעתה ארוכת הטווח של צרפת. שנותיו האחרונות בתפקיד יתאפיינו באיזון בין הבטחת מורשתו המקומית לבין מיצובה של צרפת לאתגרים גלובליים עתידיים.