עסקת הגרעין של איראן נותרה אחת ההסכמים הבינלאומיים החשובים והשנויים במחלוקת ביותר של המאה ה-21, והעצבה חישובי ביטחון אזוריים, שווקי אנרגיה גלובליים, ומדיניות חוץ של ארצות הברית. נכון ל-2026, ההסכם קיים במצב של אי-ודאות עמוקה, כאשר איראן מאיצה את העשרת האורניום, מנגנוני הפיקוח הבינלאומיים נחלשו, והמתיחויות הצבאיות בין איראן לארצות הברית גוברות בחדות. הסלמות עדכניות כולל לחימה מעוצמת ביתמן, ההכנות המוצהרות של טהראן לאפשר התקפות אמריקאיות, והנסיגה של ארצות הברית של מטוסי בומבר B-1 מבסיסים בבריטניה חידשו את הדיון האם פתרון דיפלומטי או קונפליקט צבאי מייצגים את הנתיב הסביר יותר קדימה.
עסקת הגרעין של איראן משנת 2013
תוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (JCPOA), המכונה בדרך כלל הסכם הגרעין של איראן, הושמה בשיתוף פעולה והושלמה בשנת 2015 בין איראן, חמשת החברים הקבועים במועצת הביטחון של האו״ם (ארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין), גרמניה והאיחוד האירופי. ההסכם צמח מן השנים של משא ומתן שהוזמנו בעקבות חשיפת איראן של מתקנים גרעיניים שלא הוצהרו וחששות בינלאומיים לגבי הממדים הצבאיים הפוטנציאליים של תוכנית הגרעין שלה. בהתאם להסכם משנת 2015, איראן הסכימה להגביל את רמות העשרת האורניום, להפחית את מלאי האורניום שלה, לאפשר בדיקות בינלאומיות על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ולהסכים לניטור קפדני של מתקנים גרעיניים שלה בתמורה להסרת סנקציות בינלאומיות.
ביקורת על עסקת הגרעין של איראן
ההסכם הגרעיני בין איראן למעצמות עולם התמודד עם ביקורת מתמשכת מצדדים שונים מאז חתימתו. המתנגדים טענו שההסכם לא התייחס לתכנית הטילים הבליסטיים של איראן, לפעילויות הצבאיות האזוריות שלה, או לסעיפי השקיעה שהיו מאפשרים להגבלות מסוימות לפוג. המבקרים טענו שמשטר הביקורות, למרות שהיה חזק, לא יכול היה לאמת את כל ההיבטים של הכוונות הגרעיניות של איראן. ההסכם היה שנוי במחלוקת גם בנוגע להוראות השקיעה שלו, אשר היו מאפשרות לאיראן יכולת העשרה גדולה יותר בשנים הבאות. הביקורות הללו התגברו בעקבות נסיגת ארצות הברית מההסכם בשנת 2018 והטלת חסמים מחדש בעקבותיה.
עסקת הגרעין של איראן עם רוסיה
רוסיה שמרה על תפקיד מרכזי במסגרת הסכם הגרעין מאז המשא ומתן שלה. כחתמת על ה־JCPOA וכחברת קבועה במועצת הביטחון של האו״ם, רוסיה השתתפה הן במשא ומתן המקורי והן בדיונים מתמשכים על יישום ההסכם וההעתיד שלו. עמדתה של רוסיה תמכה בדרך כלל בשמירת ההסכם והתנגדה ללגזירות חד־צדדיות, אם כי האינטרסים הגיאופוליטיים שלה של רוסיה והשותפות האסטרטגית שלה עם איראן התפתחו משמעותית בשנים האחרונות.
עסקת הגרעין בין רוסיה לאיראן משנת 2026
היחסים בין רוסיה לאיראן התעמיקו במידה ניכרת עד 2026, בעיקר בעקבות הפעולות הצבאיות של רוסיה באוקראינה והבידוד הבינלאומי המתגבר. עם זאת, ההסכם הגרעיני עצמו נותר מושהה במונחים מעשיים, כאשר איראן הרחיבה משמעותית את פעילויות הסיבוב האורניום שלה מעבר לגבולות ה-JCPOA. רוסיה ממשיכה לשמור על תמיכה נומינלית במסגרת ההסכם בעודה מעמיקה בו זמנית שיתוף פעולה צבאי וכלכלי עם איראן מחוץ לפרמטרים של הסכם גרעיני.
עסקת הגרעין הנוכחית של איראן
לפי 2026, הסכם הגרעין של איראן קיים במצב של קריסה אפקטיבית. איראן חרגה מגבולות העשרה של ה־JCPOA והפחיתה גישה של ה־IAEA, בעוד שמנגנוני האכיפה הבינלאומיים התדרדרו. ההסכם נשאר טכנית בתוקף עבור החתמים הנותרים, אך ההגבלות והשלטון של הפיקוח שלו הוחלשו משמעותית. בעקבות התגברות המתיחות הצבאית וההיא הנוכחית של התקפות וחסימות דגים הנגד, שחזור דיפלומטי של ההסכם נראה בעדיו בלתי סביר ללא שינויים פוליטיים משמעותיים בטהראן או בוואשינגטון.